א. קובץ השמועות והדינים שנסדר ונערך על ידי רבי יהודה הנשיא, הנקרא "משנה" (להבדיל מ"ברייתא", "מתניתא" - משנה חיצונית).
ה"משנה" מחולקת לששה "סדרים", כל "סדר" - למסכתות, כל מסכת - לפרקים, וכל פרק - למשניות.
ב. על פי רוב מכוונת המילה "מתניתין" למשנה שעליה מושתתת הסוגיה הנידונה, לפיסקה מתוך המשנה שבה עומדים ועליה מוסבים הויכוחים שבין האמוראים.
"מני מתניתין, מתניתין מני" - משנתנו כדעת איזה תנא היא.
"מתניתין ב..." - פתיחה לתירוץ ("אוקימתא") המגביל את משנתנו למקרה מסויים.
"מתניתין דלא כר' פלוני" - המשנה שלנו אינה מתאימה לשיטת חכם מסויים.
"מתניתין נמי דייקא" - אף משנתנו מתדייקת כך. לכשתדקדק במשנתנו תראה שהפירוש או הדין שהציע האמורא, אפשר להסיקו מלשון המשנה.
"מתניתין ר' פלוני היא" - משנתנו היא כדעת ר' פלוני. זיהוי החכם או השיטה שלפיהם נאמרו דברי המשנה הנידונה.