כתובות דף ל

דף ל עמוד א
* הכל מודים בבא על הנדה (באונס/בפיתוי) שמשלם קנס.
* רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין - מה שבת המדליק את הגדיש מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין, אף יום הכפורים מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין. (והמשנה בדף הקודם, המחייבת תשלומין לבא על אחותו אע"פ שחייב כרת, היא שלא כדעתו).
* המקור לשיטתו של רבי נחוניא בן הקנה - אביי מביא בעמוד זה מקור אחד, ורבא מביא בעמוד הבא מקור אחר. (והגמרא בעמוד הבא מבררת "מאי בינייהו").
* הכל בידי שמים (אם באים פורעניות על האדם) חוץ מצינים פחים (=קור וחום).

דף ל עמוד ב
* מיום שחרב בית המקדש, אע"פ שבטלו סנהדרין, דין ארבע מיתות לא בטלו: מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק - או טובע בנהר או מת בסרונכי.
* מודה רבי נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי איסור חלב.