נידה דף לח

דף לח עמוד א
* רבי מאיר מתאר מקרה בו אשה רואה דם מאה וחמשים יום רצופים ואעפ"כ לא נעשית זבה גדולה.
* אין קושי לנפלים (אין נפלים מטהרים דם שראתה אשה ב"קושי" - לא טיהרה התורה את האשה מטומאת זיבה אלא כשראתה דם מחמת לידת ולד בן קיימא).
* הברייתא מתארת מקרה בו אשה רואה דם במשך מאה ימים רצופים (בלא "קושי" בכלל) ואעפ"כ לא נעשית זבה גדולה (וחידוש הברייתא הוא שלדעתה "אפשר לפתיחת הקבר בלא דם").
* חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא בליל רביעי-חמישי-שישי-שבת שלא יבואו נשותיהן לידי חלול שבת.

דף לח עמוד ב
* אפילו למי שסובר שיולדת לתשעה אינה יולדת באמצע החודש אלא רק בסופו, מודה הוא שיולדת לשבעה כן עשויה ללדת באמצע החודש.
* שמואל מבאר את הטעם של רבי יוסי ורבי שמעון הסוברים ש"אין קישוי יותר משתי שבתות".
* במשנה מובאת מחלוקת לגבי הדמים שרואה אשה "המקשה בתוך שמונים של נקבה" (אשה מעוברת הרואה דם ב"קושי" בתוך ימי טוהר שלאחר לידה) - ובברייתא מבואר טעמי המחלוקת.