נידה דף לו

דף לו עמוד א
* מסוף העמוד הקודם ולאורך רוב העמוד הנוכחי הגמרא מקשה על רב ועל לוי (שנחלקו אם דם טמא ודם טוהר יוצאים ממעין אחד או משני מעינות) ממשניות וברייתות, ומתרצת.
* הגמרא מכריעה להלכה כדעת רב ("מעין אחד הוא").

דף לו עמוד ב
* המקשה (=שאחזוה כאבי הלידה) ורואה דם בימי זיבה - לדעת רב: הרי היא נדה ליום אחד (וטובלת לערב) מדרבנן, לדעת שמואל: צריכה לשמור יום כנגד יום מדרבנן, לדעת רבי יצחק: אינה אסורה כלל.
* הגמרא מבררת את המקור לכך שדם קושי אינו מטמא בימי זיבה.
* הגמרא מביאה מעשה שממנו עולה שרב חזר בו והורה להלכה כדעת רבי יצחק. (ובסוף המעשה מתואר שרב אסי ושילא בר אבינא נפטרו).