נידה דף לב

דף לב עמוד א
* הגמרא מבארת שרבי מאיר הוא התנא של המשנה החושש למיעוט הקטנות שרואות דם (מיעוט שכיח), ולכן סובר ש"בנות כותים נדות מעריסתן".
* אין תרומת חוצה לארץ אסורה משום טומאה אלא למי שטומאה יוצאת מגופו, והאיסור הוא רק באכילה אך לא בנגיעה.
* דין סיכה כדין שתיה.
* דין טומאת נידה הנוהגת בבת יום אחד נלמד מפסוק, ודין טומאת ביאה הנוהגת בבת שלוש שנים ויום אחד נלמד מהלכה למשה מסיני.

דף לב עמוד ב
* למסקנת הגמרא, דין טומאת נידה הנוהגת בבת יום אחד נלמד מכך שיש פסוק שמלמד שדין זבה נוהג בתינוקת בת עשרה ימים.
* דין טומאת זיבה הנוהגת בבן יום אחד נלמד מפסוק, ודין טומאת קרי הנוהגת בבן תשע שנים ויום אחד נלמד מהלכה למשה מסיני.
* דבר שבועל נידה (כגון כותי) דורס עליו - הרי הוא כעליונו של זב, שאינו מטמא אדם וכלים אלא רק אוכלים ומשקים.