כריתות דף כה

דף כה עמוד א
*רב המנונא הביא ראיה לשיטתו (שעגלה ערופה נאסרת מחיים), ורבא דחה אותה, ואח"כ רבא הביא הוכחה לשיטתו (שעגלה ערופה נאסרת לאחר עריפה), ולמסקנת הגמרא התנאים נחלקו בדין זה.
* הגמרא מבארת את טעמו של רבי אליעזר (הסובר שמתנדב אדם אשם תלוי בכל יום), ואת טעמם של חכמים החולקים עליו.

דף כה עמוד ב
* הגמרא מבארת את טעמם של "אמרו לו" הסוברים שאדם מביא אשם תלוי אף על חטא קל, ואת טעמם של חכמים הסוברים שאין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
* הגמרא מבארת את המקור לכך שאין יום הכיפורים פוטר חייבי חטאות ואשמות ודאין מלהביא את קרבנם (ומביאה את דעתו של רב דימי בשם רבי חנינא ואת דעתו של אביי).
* הגמרא מבארת את המקור לכך שיום הכיפורים פוטר חייבי אשם תלוי מלהביא את קרבנם.