כריתות דף כא

דף כא עמוד א
* הברייתא לומדת ומרבה אף דם של כוי לאיסור.
* הגמרא מביאה את המקורות לדינים הבאים: חלבו של כוי אסור באכילה, נבלתו של כוי אסורה באכילה, גיד הנשה של כוי אסור באכילה, בשר נבלתו של כוי מטמא, ונוהגים בכוי דיני שחיטה.
* מהברייתא משמע שאין בשר אדם נחשב כאוכל המקבל טומאה, והגמרא מקשה על כך ממשנה בעוקצין, ודנה בכך.

דף כא עמוד ב
* דם שרצים - לוקים על אכילתו בכזית אם התרו בו משום איסור אכילת שרץ, אך אם התרו בו משום דם אינו לוקה.
* דם דגים שכינסו בכלי בפני עצמו - אסור באכילה (אם אין בו קשקשים).
* דם מהלכי שתים שלא פירש מגוף האדם - אפילו מצות "פרוש" אין בו, אלא מותר לכתחילה.