כריתות דף ט

דף ט עמוד א
* מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם, אף הם (הבאים להתגייר) לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים.
* הבא להתגייר בזמן הזה לא צריך גם קרבן (הרצאת דם), ונחלקו התנאים אם צריך להפריש רובע דינר לקינו (שכשיבנה בית המקדש יביא ממנו את קינו מיד).
* במשנה נאמר שהבא על שפחה ונזיר שנטמא ושבועת העדות ושבועת הפקדון מביאים קרבן לכפרה על הזדון כשוגג, והגמרא מביאה את המקורות לכך.
* במשנה נאמר שהבא על שפחה ביאות הרבה וכן נזיר שנטמא טומאות הרבה מביאים קרבן אחד, והגמרא מביאה את המקורות לכך.

דף ט עמוד ב
* התנאים נחלקו מתי נזיר שנטמא מתחיל למנות שוב את ימי נזירותו בטהרה - ביום הבאת קרבנותיו (יום השמיני) או ביום תגלחתו (יום השביעי).
* במשנה נאמר שהמקנא לאשתו על ידי אנשים הרבה וכן מצורע שנתנגע נגעים הרבה מביאים קרבן אחד, והגמרא מביאה את המקורות לכך.
* נחלקו התנאים מתי נקבע דין קרבנות המצורע בעניות או בעשירות - לפי זמן הבאת קרבן חטאת או אשם או ציפורין.
* במשנה מובאים מקרים שבהם אשה שילדה כמה ולדות מביאה קרבן אחד, והגמרא מביאה את המקור לכך.