כריתות דף ז

דף ז עמוד א
* כהן גדול שנטל משמן המשחה שעל ראשו וסך על בני מעיו - חייב.
* מטמא מקדש וקדשיו שלא נודע לו אם חטא - אין מביא אשם תלוי.
* מבעט בכפרת יום הכיפורים - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם יום הכיפורים מכפר עליו.
* האומר "לא יתכפר לי חטאתי" - לדעת אביי: אין מכפרת, לדעת רבא (לפני שחזר בו): מכפרת.
* הגמרא דנה בסתירה בין ברייתות אם יום הכיפורים מכפר לשאינם שבים.

דף ז עמוד ב
* "את ה' הוא מגדף" - נחלקו התנאים אם מגדף האמור בפסוק הוא מברך את השם או עובד עבודה זרה.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שאף שפחה כנענית שילדה חייבת להביא קרבן.
* לדעת רבי יוסי: חטאת שבאה על חטא אי אפשר להביאה על ידי תנאי, אך חטאת של מחוסרי כפרה שבאה להתירם באכילת קדשים יכולה לבוא על ידי תנאי.
* המפלת לאור שמונים ואחד ללידת נקבה - ב"ש פוטרים מן הקרבן, וב"ה מחייבים.