כריתות דף ה

דף ה עמוד א
* האוכל לפני הקרבת מנחת העומר לחם קלי וכרמל - לוקה שלוש. (והגמרא מבררת את הטעם לכך).
* הגמרא מביאה כמה מימרות בנוגע לחשיבותה של גזירה שוה ("לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי...").
* המפטם את שמן המשחה כדי ללמוד בו או למוסרו לציבור - פטור, אך אם מפטמו כדי לסוך בו - חייב, והסך משמן שעשה האדם לצורך עצמו - פטור, לפי שאין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד.
* הגמרא מפרטת עניינים שונים בנוגע לשמן המשחה.

דף ה עמוד ב
* שמן המשחה שעשה משה במדבר נסים הרבה נעשו בו: לא היה אלא 12 לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבוא.
* אפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מושחים מלך בן מלך אא"כ היתה מחלוקת.
* מלכי בית דוד טעונים משיחה, מלכי ישראל לא טעונים משיחה (ואם יש מחלוקת אז מושחים את המלך בשמן אפרסמון).
* מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין יוני.
* כשמושחים כהן גדול - נחלקו התנאים אם קודם יוצק שמן על ראשו של כהן גדול או קודם נותן לו שמן בין ריסי עיניו.
* אין מושחין את המלכים אלא על המעיין, כדי שתימשך מלכותן.