דף לו עמוד א
* הגמרא מקשה על דעת רבי יוסי המיקל בספק עירוב ממשנה בטהרות בה הוא מחמיר במי שספק טבל אפילו בטומאה דרבנן, ומביאה שלושה תירוצים.
* אם עירב בתרומה שספק נטמאה קודם שעירב בה - אינו עירוב אף לדעת רבי יוסי.
* היו לו שתי ככרות של תרומה, אחת טמאה ואחת טהורה, ואינו יודע מי הטהורה, ואמר לשלוחו להניח לו את שתי הככרות יחד בסוף התחום, והטהורה תהיה העירוב - לא חל העירוב, שהרי אינו יודע איזו היא הככר הטהורה.
* האומר על ככר בערב שבת שהיום היא חול ולמחר תהיה קודש ועירב בככר זו - חל העירוב, והאומר על ככר בערב שבת שהיום תהיה קודש ולמחר תהיה חול - לא חל העירוב.
דף לו עמוד ב
* רבא מדייק (ממשנה במסכת טבול יום) שהרגע הראשון של בין השמשות קונה עירוב, ורב פפא סובר שאפשר לדייק שתחילת היום של שבת קונה עירוב.
* לדעת רב: המשנה שלנו, בה מבואר שרבי יהודה סובר שיש ברירה, נדחית מפני הברייתא של איו, בה מבואר שרבי יהודה סובר שאין ברירה (שהרי כך גם דעת רבי יהודה בברייתא של "הלוקח יין מבין הכותים").