ערכין דף כג

דף כג עמוד א
* המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה - במשנה נחלקו ר"א ורבי יהושע אם צריך לידור הנאה כשיגרשנה או לא, ובגמרא מובאים 4 הסברים לטעם המחלוקת (ההסבר השני והשלישי נדחו).
* לדעת רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי - נאמן, חזקה אין עושה קינוניא על הקדש.
* "בתר עניא אזלא עניותא".

דף כג עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה שרק ערב של כתובה לא משתעבד (גם אם היו נכסים לבעל), אך בכל שאר סוגי הערבויות הערב כן משתעבד (גם אם אין נכסים ללוה בשעת ההלואה).
* נחלקו הדעות אם גם מי שמכר את נכסיו וגירש את אשתו עליו לידור ממנה הנאה או שהאשה גובה מהלוקח בלא שידור הבעל הנאה ממנה.
* הקדיש בתשעים מנה והיה חובו (לכתובת אשה או לבעל חוב) מאה מנה - לדעת המשנה: מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים, ולדעת רשב"ג: לא פודה את הנכסים (אלא רק אם היה חובו כנגד הקדשו).