דף לא עמוד א
* רבי יהודה וחכמים נחלקו אם מותר לערב לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר יחידי, והגמרא מבררת את שורש מחלוקתם.
* לדעת רבא, הסובר שמצוות לאו ליהנות ניתנו, רבי יהודה וחכמים נחלקו אם ניתן לערב אפילו לדבר הרשות.
* לדעת רב יוסף, הסובר שאין מערבים אלא לדבר מצוה (וסובר שמצוות לאו ליהנות ניתנו), רבי יהודה וחכמים נחלקו אם לאחר שעירובו קנה לו שביתה שוב לא אכפת לו שישמר שם עירובו.
דף לא עמוד ב
* לדעת בית הלל ניתן להאכיל את העניים דמאי, ולכן ניתן לערב בדמאי (כי יכול להפקיר את נכסיו ולהיות עני).
* ניתן לערב גם במעשר ראשון שנטלה ממנו תרומת מעשר אך לא תרומה גדולה - וזה כאשר הקדים הלוי בעוד התבואה בשיבולים ליטול את המעשר ראשון לפני שהכהן נטל את התרומה גדולה.
* ניתן לערב במעשר שני והקדש שנפדו, אף אם כאשר הבעלים פדה הוא נתן את הקרן ולא את החומש.
* אי אפשר לשלוח קטן לערב עירובי תחומין, אך אפשר לשלוח קטן לערב עירובי חצרות.
* הגמרא מבררת מהו הטעם שניתן לשלוח עירוב על ידי קטן באופן שאמר לאדם גדול לקבל את העירוב ממנו ולהניחו לשם עירוב במקום שרוצה לקנות שביתה.