דף כא עמוד א
* אם היו כותלי הבור רחבים - מותר אף עבור אדם (ולא רק עבור בהמה) למלא מים ולהוציאם מן הבור אל בין הפסי ביראות ולשתות.
* בבבל (וללישנא השניה: אף בשאר ארצות) - אין הבורגנין מצטרפים למדוד את תחום העיר מהן ולהלן, ובשאר ארצות (וללישנא השניה: אף בבבל) - לא הותרו פסי ביראות.
* זכריה בן עדו (בניגוד לדוד ואיוב ויחזקאל) פירש את שיעור גודלה של התורה: פי שלושת אלפים ומאתים מגודל העולם.
דף כא עמוד ב
* "דודי צפנתי לך" - אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי, וקיימתים.
* הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה, שכל העובר על דברי סופרים חייב מיתה.
* "ולהג הרבה יגיעת בשר" - לדעת רב אחא בר עולא: מלמד שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, לדעת רבא: כל ההוגה בדברי תורה טועם טעם בשר.
* בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה: "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני", "חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי".
* אמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל ועל כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים.
* בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים, עד שבא שלמה ועשה לה אזנים.
* "קווצותיו תלתלים" - מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות.