דף קלה עמוד א
* תינוק שספק אם נולד בחודש השביעי או בחודש השמיני לעיבור - אין מילתו דוחה את השבת.
* רב פסק כת"ק הסובר שלדעת ב"ה אין צריך להטיף דם ברית בנולד מהול, ושמואל פסק כרבי שמעון בן אלעזר הסובר שאף לדעת ב"ה צריך להטיף ממנו דם ברית (ונחלקו האמוראים אם זה רק מחשש שמא ערלה כבושה היא או שבוודאי ערלה כבושה היא ואף מחללים על כך את השבת).
* לדעת רב אסי: כל שאמו טמאה לידה - נימול לשמונה, וכל שאין אמו טמאה לידה - אין נימול לשמנה אלא מיד עם לידתו.
דף קלה עמוד ב
* יוצא דופן ומי שיש לו שתי ערלות -נחלקו האמוראים אם מחללין עליו את השבת במילתו ואם נימול לשמונה.
* הגמרא מביאה שכבר נחלקו התנאים בדין של רב אסי (אם מילה בשמיני מותנית בטומאת האם).
* יליד בית הנימול לאחד - לדעת ת"ק: בלוקח שפחה על מנת שלאחר שתתעבר יהיה עוברה שלו והתעברה וילדה (ולמי שסובר שקנין פירות כקנין הגוף: בלוקח שפחה על מנת שלא להטבילה והתעברה וילדה), לדעת רבי חמא: שפחתו שהתעברה אצלו וילדה ואח"כ הטבילה לשם עבדות.
* לדעת רבן שמעון בן גמליאל: ולד אדם ששהה שלושים יום - אינו נפל, ולד בהמה ששהה שמונה ימים - אינו נפל.