בבא בתרא דף קלז

דף קלז עמוד א
* אמר אדם לחברו "נכסי לך ואחריך לפלוני" - לדעת אביי: מי שמשיא עצה לראשון למכור את הנכסים, לפי שיטת רשב"ג הסובר ש"אין לשני אלא מה ששייר ראשון", הרי הוא "רשע ערום".
* מתנת שכיב מרע - אביי סבר בתחילה שהמקבל קנה את המתנה בבת אחת עם המיתה, אך אח"כ חזר בו והודה לרבא שהמקבל קנה את המתנה רק לאחר גמר מיתה.
* רבי יוחנן פוסק שהלכה כרשב"ג (ש"אין לשני אלא מה ששייר ראשון"), ופוסק כך גם במקרה בו היו עבדים והוציאם הראשון לחירות, וגם במקרה בו יש בגדים ועשאם תכריכין למת.

דף קלז עמוד ב
* "אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני" - לדעת כולם יוצא בו הראשון ידי חובת נטילת 4 המינים.
* האחים שקנו אתרוג בתפוסת הבית, נטלו אחד מהן ויצא בו - אם אין האחים מקפידים זה על זה, יצא.
* "אתרוג זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי", נטלו ויצא בו - אם החזירו לאחר מכן יצא ידי חובה (כי מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה).
* שיטת רשב"ג ש"אין לשני אלא מה ששייר ראשון" זה רק אם אמר "נכסי לך ואחריך לאדם אחר", אבל אם אמר שלאחר מיתת הראשון יחזרו הנכסים לעצמו לא מועילה מכירת הראשון.
* "שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו" - הקדישו והחזירו, הרי זה מוקדש ומוחזר (בניגוד למקרה בו אמר "על מנת שתחזירהו לי").