דף קל עמוד א
* האומר "איש פלוני יירשני" - לדעת רבי יוחנן בן ברוקא: אם אמר זאת על מי שראוי ליורשו דבריו קיימים.
* שני תירוצי הגמרא חולקים אם רבי יוחנן בן ברוקא סובר דין זה רק במקרה של "בן בין הבנים ובת בין הבנות" או אף במקרה של "אחר במקום בת ובת במקום בן".
* המקור לדעת רבי יוחנן בן ברוקא הוא מהפסוק "והיה ביום הנחילו את בניו" - התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה.
דף קל עמוד ב
* בברייתא מבואר מדוע יש צורך גם בפסוק "והיה ביום הנחילו את בניו" וגם בפסוק "לא יוכל לבכר".
* אין האב יכול לשנות את חלקו של הבכור ולתיתו למישהו אחר.
* נחלקו האמוראים אם "הלכה" (=הלכה שאמר החכם) עדיפה או "מעשה" (=מעשה שעשה החכם) עדיף.
* אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה, עד שיאמרו לו "הלכה למעשה".
* אין אומרים בטרפות זו דומה לזו, ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה.