דף צו עמוד א
* הגמרא מסתפקת בכמה אופני שאלה, אם חייב בהם באונס או לא (לדוגמא: אם שאל בהמה כדי שיחשבו שהוא עשיר ולא כדי להשתמש בה - האם דינו כשואל שחייב באונסים או לא). (לפי רש"י)
* הגמרא מסתפקת בכמה אופנים לגבי דין "בעליו עמו" (לדוגמא: אם שאל משני שותפים ונשאל לו למלאכתו רק אחד מהם, האם נחשב ש"בעליו עמו" ופטור מחצי תשלום אונס או לא).
* נחלקו רבי יוחנן וריש לריש אם קנין פירות כקנין הגוף.
* נחלקו רבי יונתן ורבי יאשיה אם שלוחו של אדם כמותו בדין שאילה בבעלים ובדין נדרים. (ע"פ תוס').
* האומר לעבדו "צא והשאל עם פרתי" - נחשב כדין שאילה בבעלים.
דף צו עמוד ב
* לדעת רבא: אשה ששכרה פרה מאדם אחר ואח"כ נשאה הבעל וזכה להשתמש בפרה השכורה - אין הבעל נחשב שואל מהאשה או שוכר מהאשה אלא לוקח מהאשה.
* אשה שירשה מעות של הקדש ולא ידוע שהן של הקדש והבעל זכה להשתמש בהן - כשיוציאן הבעל לחולין מעל.
* השואל בהמה וכחש הבשר שלה מחמת המלאכה שעשתה או אפילו אם מתה מחמת המלאכה - פטור השואל.