בבא מציעא דף צא

דף צא עמוד א
* בברייתא מובא שהחוסם את פרתו של חבירו (ששאל או שכר ממנו) ודש בה כשהיא חסומה, לוקה (משום "לא תחסום") ומשלם (לבעל הפרה את שווי האוכל שרגילה הפרה לאכול בשעת הדישה) - בגמרא מובאות 3 דעות לבאר מדוע נענש 2 עונשים על מעשה אחד.
* אסור ללוש את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת אסורה (מחשש שמא יאכל בשר עם הפת).
* לדעת רב פפא אסור להכניס לדיר זכר ונקבה משני מיני בהמה/חיה האסורים זה בזה משום כלאים.

דף צא עמוד ב
* רבי יוסי ברבי יהודה חולק על ת"ק וסובר שפועל רשאי לאכול מהפירות שעוסק בהם רק אם עושה מלאכה בעבורם גם בידיו וגם ברגליו ביחד - ולומד זאת משור האוכל בשעת דישה, שדש תבואה בידיו וברגליו יחד.
* פועל שעושה בגפן זו: מסתפקת הגמרא אם רשאי לאכול בגפן אחר שפירותיו יפים יותר אך אינו עוסק בהם עתה (כשאין בכך ביטול מלאכה) - הגמרא מביאה כמה נסיונות לענות אך דוחה אותן.