בבא מציעא דף פח

דף פח עמוד א
* לדעת רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר (אף אחרי שנגמרה מלאכתו בשדה) עד שיראה הטבל את פני הבית (=עד שיכנס לבית הבעלים), ורק אם מכניסו דרך שער ביאתו.
* לדעת רבי יוחנן אפילו החצר (המשתמרת) קובעת ומחשיבה את האכילה כאכילת קבע ומחייבת בהפרשת מעשר.
* מפני מה חרבו חנויות של "בית הינו" שלוש שנים קודם ירושלים? - מפני שנהגו היתר בדברים המותרים מהתורה שחכמים אסרום והם פטרו את המוכר והלוקח מלעשר.

דף פח עמוד ב
* הגמרא מציעה כאפשרות (בתירוץ השני על קושיית מר זוטרא בריה דרב נחמן) שדברי רבי ינאי הנ"ל נאמרו רק בנוגע לזיתים וענבים, אבל חיטין ושעורין הכנסתם לגורן מחייבתם במעשר.
* הגמרא מבררת את המקור לכך שפועל רשאי לאכול אף בתלוש, וכן את המקור לכך ששור רשאי לאכול אף במחובר (כשעושה מלאכה במחובר).