דף לט עמוד א
* היורד לנכסי "נטושים" - לדעת רבן גמליאל: אם יבואו הבעלים הם משלמים לו כמו לאריס.
* שבוי שנשבה - מורידים קרוב לנכסיו (שיטפל בנכסיו) (לדעת רב נחמן: כך גם דינו של מי שברח מחמת שהרג את הנפש), יצא לדעת - אין מורידים קרוב לנכסיו.
* שבוי שנשבה והניח תבואה הראויה לקצור - בית דין מעמידים אפוטרופוס שידאג לקצירה ואחר כך מורידים קרוב לנכסיו.
* אין מורידים קטן לנכסי שבוי, כיון שעלול להפסידם ולא לדאוג להם כראוי, ואין מורידים קרוב לנכסי קטן.
דף לט עמוד ב
* הגמרא מביאה מקרה בו באים לידי ביטוי הכללים הבאים: מורידים קרוב לנכסי שבוי (כדעת רשב"ג), אין מורידים קרוב לנכסי קטן, אין מורידים קטן לנכסי שבוי.
* "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" - מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן.
* המוציא מחברו עליו הראיה - אך במקרה שהמוחזק ברכוש הוא אלים (ויראים להעיד נגדו) אז על המוחזק להביא ראיה שהרכוש שלו.