דף קיג עמוד א
* הגמרא מפרטת דינים שונים לגבי הזמנה לדין.
* אין ראוי לזמן אדם לדין במועדים הבאים: חודש ניסן (כי הוא זמן קציר), חודש תשרי (כי הוא זמן בציר), ערב יו"ט, ערב שבת.
* במשנה (בתחילת הפרק) נאמר "הגוזל ומאכיל את בניו והניח לפניהם פטורין מלשלם ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבין לשלם", והגמרא מבארת שאפילו פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו מטה ומיסב עליה שולחן ואוכל עליו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן.
* "דינא דמלכותא דינא" ולכן המוכס שקנה את זכות גביית המכס מהמלך לא נחשב גזלן אלא אם זה מוכס שאין לו קצבה (שנוטל כפי רצונו), או מוכס שעמד מאליו (ולא מאת המלך).
דף קיג עמוד ב
* גזל כנעני אסור, אבדתו מותרת, ובמקום שיש חילול השם אפילו אבדתו אסורה.
* טעותו של הגוי (היה חייב לישראל וטעה בחשבון ונתן לו יותר ממה שהיה חייב לו) מותרת (כי אין בכך חילול השם).
* ישראל שיודע עדות לטובת הגוי, ולא תבעו אותו שיבוא להעיד, והלך והעיד לטובתו כנגד ישראל חברו, במקום שדנים בדיני גויים - מנדים אותו על כך (כי הגויים מוציאים ממון על פי עד אחד ונמצא שהפסידו שלא כדין).