דף קג עמוד א
* "עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים" (מותר לאדם לתת לחברו מעות ולפסוק עימו שייתן לו את הפירות לאחר זמן לפי השער הזול של עכשיו אפילו אם יתייקרו לאחר מכן, אך לא שייתן לו לאחר זמן דמים כשווי הפירות בשער היוקר (מפני שנראה כריבית)).
* הגוזל את חברו ממון השווה פרוטה ונשבע לו בשקר שלא גזלו וחזר והודה שגזלו - יוליכנו הגזלן אחריו את הגזלה אפילו אם הנגזל נמצא בקצה העולם.
דף קג עמוד ב
* גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהן גזל וכל אחד אומר אותי גזל - לדעת רבי טרפון מניח גזלה ביניהם ומסתלק, ולדעת רבי עקיבא עליו לשלם את הגזלה לכל אחד ואחד (והגמרא דנה כאיזו דעה סוברת המשנה בעמוד א ומביאה שלוש אפשרויות ורק האחרונה (שבעמוד הבא) נשארת למסקנה).
* כל מקום שמוזכר "מעשה בחסיד אחד" הכוונה היא או לרבי יהודה בן בבא או לרבי יהודה ברבי אילעאי.