דף קב עמוד א
* נחלקו התנאים אם 'סתם עצים' להסקה הם עומדים (ולכן אף אם ליקטם להאיר לא חלה עליהם קדושת שביעית).
* רב הונא פוסק שהלכה כרבי יהושע בן קרחה שמותר להיפרע מן הגוי מלוה על פה אף בסמוך ל"יום אידם".
* רב הונא פוסק שהלכה כרבי יהודה (הסובר ש"אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח").
* רב יוסף (לפי האפשרות הראשונה בגמרא) סובר ש"כולה נזיקין חדא מסכתא היא".
דף קב עמוד ב
* הנותן מעות לשלוחו כדי שיקנה לו חיטים ולקח מהם שעורים: בברייתא אחת נפסק שאם הוזלו/התייקרו דמי המקח ההפסד/הרווח הוא של השליח, ובברייתא שניה נפסק שאם הוזלו ההפסד הוא של השליח, אך אם התייקרו הרווח הוא לשניהם - ורבי יוחנן ורבי אלעזר נחלקו כיצד ליישב את הסתירה בין הברייתות.
* לדעת בני מערבא: הנותן מעות לשלוחו כדי שיקנה לו שעורים וקנה לו חיטים לא קנה בעל המעות את החיטים כיוון שכוונת המוכר להקנות ללוקח שלפניו ולא לבעל המעות.
* כל המקדיש נכסיו - נעשה כמי שהקנה לאשתו ובניו את כסותם קודם לכן ולכן הם אינם בכלל ההקדש.