בבא קמא דף יג

דף יג עמוד א
* לדעת רבא כוונת המשנה (ט:) שחייבים על היזק 'נכסים שאין בהם מעילה' - היינו 'נכסים שאין בהם דין מעילה' (='נכסי הדיוט') (וממילא המשנה היא כדעת חכמים, ולא כפי שהעמידה הגמרא את המשנה בעמוד הקודם כרבי יוסי הגלילי).
* שור תם שהוקדש לשלמים והזיק - גובה הניזק חצי נזק מבשר הקרבן לאחר ההקרבה אבל אינו גובה מהאימורים.

דף יג עמוד ב
* במשנה (ט:) נאמר שחיוב על נזק הוא רק ב"נכסים מיוחדים", והגמרא אצלנו מביאה 3 פירושים לבאר מה הם "נכסים מיוחדים" (כשיש ספק מי הוא הבעלים של השור המזיק / פרט לנכסי הפקר / פרט לנגח ואח"כ הקדיש/הפקיר).
* שורו של שותף אחד שהזיק את נכסי השותף השני בחצרם המשותפת - נחלקו האמוראים אם חייב המזיק על נזקי שן ורגל (ועל קרן לדעת כולם חייב).