דף מח עמוד א
* לדעת שמואל: המוכר שטר חוב לחברו, ולאחר המכירה מחל המוכר או יורשו על החוב - הרי זה מחול.
* לדעת רב: האומר לחברו "מנה לי בידך תנהו לפלוני" - אם אמר זאת כשעמדו שלושתם יחדיו, קנה.
* הגמרא מנסה פעמיים בעמוד זה [בנוסף לפעמיים בדף הקודם] לתלות את דינו של רב (הסובר שהמקדש במלוה אינה מקודשת) במחלוקת תנאים, אך דוחה זאת.
* לדעת ריש לקיש: שטר אירוסין שכתבו שלא לשמה - פסול.
* שטר אירוסין שכתבו לשמה ושלא מדעתה - נחלקו האמוראים אם פסול.
דף מח עמוד ב
* המקדש במלוה שיש לו עליה ובנוסף לכך נותן לה פרוטה - נחלקו התנאים אם מקודשת (כי דעתה על הפרוטה) או לא (כי דעתה על המלוה).
* אם אומר אדם לשליח לעשות עבורו דבר קל, ועשה השליח דבר קשה יותר - רבי שמעון ורשב"ג ורבי אלעזר סוברים שאין זה שינוי מדעת המשלח, שלא נתכוון המשלח אלא להראות לשליח מקום להקל בשליחותו.