דף מו עמוד א
* קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה - אביה יכול לבטל את הקידושין, ונחלקו האמוראים אם גם היא יכולה לבטל את הקידושין לפני שישמע האב ויתרצה.
* האומר לאישה "התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בתמרה זו" ונתן לה שתי תמרות - רק אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת, אך אם אמר לה "התקדשי לי בזו ובזו" - מקודשת אם שתיהן יחד שוות פרוטה (וחילוק זה הוא על פי דעת רבי שמעון).
* האמוראים נחלקו על מה מוסב הדין האחרון שבמשנה.
* רבא לומד מדברי רבי אמי שהמקדש במלוה אינה מקודשת ושהמקדש במלוה ופרוטה דעתה על הפרוטה.
דף מו עמוד ב
* המקדש אחותו (והרי אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו) - לדעת רב: כוונתו היתה לתת לה את המעות לפיקדון, ולדעת שמואל: כוונתו היתה לתת לה את המעות במתנה.
* מי שמפריש הפרשת חלה מן הקמח (קודם שנעשה עיסה) - לא עשה כלום.
* המפריש תרומה מפירות רעים על פירות יפים - תרומתו תרומה.