דף מד עמוד א
* העושה מאמר ביבמתו (קידושי דרבנן של יבם ביבמתו) שלא מדעתה - לדעת רבי: קנה, ולדעת חכמים: לא קנה. (והגמרא מבררת את טעמיהם).
* הגמרא מקשה על דעתו של ריש לקיש (הסובר שלדעת חכמים גם נערה יכולה לקדש את עצמה ולא רק אביה), ומתרצת.
* מסופר בגמרא שחכמי בית המדרש הכריעו שהלכה כרבי יוחנן החולק על ריש לקיש (וסובר שלדעת חכמים נערה לא יכולה לקדש את עצמה אלא רק אבא שלה).
דף מד עמוד ב
* לדעת רב נחמן (בדעת חכמים): נערה לא יכולה לעשות שליח שיקבל את גיטה (כשאביה חי).
* קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה - צריכה גט וצריכה מיאון (לדעת רב ושמואל, וקרנא חולק), ולדעת רב נחמן ועולא בלישנא הראשונה מדובר רק כאשר 'שידכו' לפני כן.