קידושין דף מא

דף מא עמוד א
* כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - דור הנאה ממנו.
* המשנה הראשונה בפרק שני, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בדיני שליחות בקידושין.
* מצוה בו יותר מבשלוחו (ולכן עדיף לאישה להתקדש שלא באמצעות שליח / ולכן מסופר על אמוראים שהכינו בעצמם את צרכי השבת).
* אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו.
* אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר "בפלוני אני רוצה".

דף מא עמוד ב
* הגמרא מבררת באריכות (מסוף העמוד הקודם ועד העמוד הבא) מנין לומדים דין שליחות.
* לדעת רבי יהושע בן קרחה: המקור לכך שיש שליחות בקודשים (=שלוחו של אדם כמותו) הוא מהפסוק "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים".
* המקור לכך שיש שליחות בדין תרומה הוא מ"בנין אב" מגירושין ומקודשים (שבהם יש לימוד מיוחד ששלוחו של אדם כמותו).
* אין העבד נעשה שליח לקבל גט מיד בעלה של אישה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין.