גיטין דף מד

דף מד עמוד א
* גבה הנכרי את העבד מיד רבו ישראל בתמורה לחוב שהיה חייב לו, או שגבה אותו כפדיון נפש - לא יצא העבד לחירות (כי שלא מכר אותו לרצונו).
* עבד כנעני של ישראל שהפיל עצמו לגדוד חיילים גוים ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני גוים - מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות של גוים מפני שהוא כמציל מידם.
* המוכר עבדו לגוי - הגמרא דנה עד איזה סכום קונסים אותו לפדות את עבדו ממנו.

דף מד עמוד ב
* טימא טהרות של חבירו ומת - לא קנסו חכמים את בנו לשלם על כך.
* המוכר עבדו לחו"ל - יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני.
* הגמ' מסתפקת מה יהיה הדין כאשר בן בבל נשא אשה בא"י והכניסה לו עבדים ושפחות ודעתו לחזור לבבל, האם העבד יצא לחירות (כדין עבד שנמכר לישראל שגר בחו"ל) או לא.