דף כד עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר: "האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם" - הגמרא מבררת לאורך כל העמוד באיזה מקרה בדיוק מדובר.
* האומר לאשתו "טלי גיטך מעל גבי הקרקע" - לא אמר כלום (כי צריך נתינה ממנו אליה).
* החלק הראשון של פרק שלישי, המתחיל בסוף העמוד, עוסק בדיני כתיבת הגט שצריך להיות לשמה.
דף כד עמוד ב
* הגמרא מבארת שהמשנה מלמדת שצריך לכתוב את הגט גם לשם האיש המגרש וגם לשם האשה המתגרשת.
* לדעת שמואל: כל מקום ששנו חכמים שהגט פסול, הכוונה היא שהגט אמנם פסול אך אם בעלה כהן הרי שהיא נפסלה עליו משום גרושה [ולכן לדעתו בכל המקרים שבמשנה הגט פוסל לכהונה, אך רב חולק בנוגע לדין הראשון שבמשנה וסובר שהגט לא פוסל לכהונה].