דף יט עמוד א
* רבי יהושע בן לוי פוסק ש"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" ולהכשיר גט שכתיבתו וחתימתו לא היו ביום אחד.
* יש לכתוב את הגט רק באמצעות דבר שרישומו ניכר (שלא נמחק) - המשנה מונה חמישה מיני סממנים שמותר לכתוב בהם את הגט. (והגמרא מבארת מה הם חמישה מינים אלו).
* מי שכתב בשבת שתי אותיות בדיו (שחור) על גבי שתי אותיות שהיו כתובים כבר בסקרא (אדום) - חייב שתים, אחת משום כותב ואחת משום מוחק (אך רבי יוחנן לא מחייב בקרבן, כי הוא לא בטוח שאכן חייב שתים).
* עדים שאין יודעים לחתום על הגט - הגמרא מביאה ארבע דעות של אמוראים מה ניתן לעשות.
דף יט עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא כשיטת רב, שעדים שאין יודעים לחתום, שורטים בנייר את צורת האותיות של שמותיהם והעדים ממלאים את מקום השריטות בדיו. (וחכמים ורשב"ג נחלקו אם פתרון זה חל גם בשאר שטרות ולא רק בגיטין).
* נתן לאשתו נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך - חוששים שמא היה כתוב ונבלע הכתב. (ע"פ תוס')
* העדים שנותנים לפניהם את הגט צריכים לקרוא את הגט.
* נתן גט לאשתו בפני עדים ואמר לה הרי זה גיטך ולקחה האשה וזרקה את הגט לים/לאש וחזר הבעל ואמר שזה לא היה גט אלא שטר אחר - אינו נאמן.