דף עט עמוד א
* ביום בו נערה הופכת לבוגרת - אם גם אביה קידש אותה וגם היא קידשה את עצמה (למישהו אחר), ולא ידוע מי קידש ראשון: לדעת רב הקידושין שלה תופסים (כי היא בוגרת), ולדעת שמואל חוששים לקידושי שניהם (שמא קידושי אביה קדמו ושמא היתה נערה באותו הזמן).
* הגמרא הקשתה 2 קושיות על שמואל ותירצה.

דף עט עמוד ב
* הגמרא ניסתה פעמיים לתלות את מחלוקת רב ושמואל במחלוקת תנאים ודחתה זאת.
* האמוראים נחלקו האם הלכה כרב או כשמואל, והכרעת הגמרא שהלכה כרב.
* המשנה והגמרא דנה בנאמנות האדם על יחוס אשתו ובניו.

דף פ עמוד א
* דין זה שהולכים אחר חזקה בקטנים הכרוכים אחרי אמם שבכך מוכח שהיא אמם - נחלקו ריש לקיש ורבי יוחנן אם דין אמור רק בנוגע לאכילת תרומה או אף לענין יוחסין.
* לדעת רבי יוחנן מלקים / סוקלים / שורפים בהתבסס על 'חזקה', אך לא שורפים תרומה טמאה בהתבסס רק על 'חזקה'.

דף פ עמוד ב
* אסור לאדם להתייחד עם 2 נשים, מפני שנשים דעתן קלות עליהן והן נוחות להתפתות לעבירה.
* חכמים ואבא שאול נחלקו אם בזמן שמתו של אדם לפניו אם לבו נשבר ואין לו יצר הרע ולכן מותר לו להתייחד עם אשה.
* לאשה אחת מותר להתייחד עם 2 אנשים כשרים, אך אם הם פרוצים אסור אפילו אם הם עשרה.

דף פא עמוד א
* מלקים מכת מרדות את האדם שעבר על איסור ייחוד (אך באשת איש נחלקו האמוראים אם לא מלקים או שמלקים אך מכריזים שלא זינתה אלא רק התייחדה).
* מי שיוצא עליו שמועה לא טובה שהוא עובר עבירות - מלקים אותו.
* אם בעלה של האשה שנתייחדה נמצא בעיר שהיא נמצאת בה או אם פתח פתוח לרשות הרבים - אין חוששים משום איסור ייחוד.

דף פא עמוד ב
* "ולא ידע ואשם ונשא עונו" - כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה, ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ולא ידע ואשם ונשא עונו, מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כמה וכמה.
* לדעת רב מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו, אך לדעת שמואל אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה ואפילו עם בהמה.

דף פב עמוד א
* לדעת חכמים לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה (ורבי יהודה חולק).
* אין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.
* טוב שברופאים - לגיהנם, והכשר שבטבחים - שותפו של עמלק.
* כל מי שעסקיו עם הנשים - סורו (מנהגו) רע (ולכן לא מומלץ להתחבר אליו).

דף פב עמוד ב
* אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי - אשרי מי שאומנותו בסם ואוי לו מי שאומנותו בורסקי
אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות - אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות.
* רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה (עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו).

הדרן עלך מסכת קידושין וסדר נשים