דף פט עמוד א
* אשה שיצא עליה קול שזינתה - נחלקו התנאים אם נאסרת לכהן.
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר שאם יצא קול (שמועה) בעיר על אשה פנויה שהיא מקודשת לפלוני הרי שחוששים לכך ואסורה להינשא לאחר עד שתקבל ממנו גט - והאמוראים בסוגייתנו מבארים ששמועה בלבד אינה אוסרת אלא רק שמועה מבוססת.
* ישנה מחלוקת אם "מבטלינן קלא".

דף פט עמוד ב
* אמתלא ששובר את הקול - נחלקו האמוראים מתי חוששים לאמתלא.
* לדעת רב אשי: אין חוששים לקול שלא הוחזק בבית דין (שלא בדקו בית דין אחריו).
* אשה נשואה שיצא עליה קול שנתקדשה לאחר קודם נישואיה - לא חוששים לקול זה (והגמרא מכריעה להלכה שהוא הדין לגבי ארוסה שיצא עליה קול שכזה לפני אירוסיה).
* לדעת רב הונא: אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת לשני מספק (כי חוששים שקיבלה גירושין מהראשון), ושמואל חולק.
* אשה שיצא עליה קול שקיבלה קידושין מראשון, ובא אחר וקידשה קידושי תורה, ולא נתברר מקור הקול - נחלקו האמוראים אם אפשרי שהשני יגרש והראשון ישא אותה.

דף צ עמוד א
* התנאים נחלקו מתי אדם רשאי לגרש את אשתו - לדעת ב"ש: אם מצא בה דבר ערוה, לדעת ב"ה: גם אם מצא בה שאר דבר סרחון (כגון: שהקדיחה תבשילו), לדעת ר"ע: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. (ובגמרא מבואר טעם המחלוקת).
* למילה "כי" במקרא יש 4 משמעויות אפשריות: אי (אם/כאשר/אשר), דילמא (שמא), אלא, דהא (שהרי).
* לדעת ב"ה: אם גירש את אשתו אך לא בגלל שמצא בה דבר שלילי - מה שעשה עשוי ומגורשת ולא כופים אותו להחזירה.
* כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים.

דף צ עמוד ב
* אשה הנוהגת בפריצות ברשות הרבים ורוחצת במקום שבני אדם רוחצים - מצוה מן התורה לגרשה.
* כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.

הדרן עלך מסכת גיטין