דף פח עמוד א
* רב היה חותם מן הצד באיגרת הזמנה לאנשים לדין לפניו.
* לדעת רבי ירמיה: ניתן להכשיר גט שחתם עליו עד אחד רק אם גם הסופר (שכתב את הגט) חתם על הגט.
* לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה שבע משפחות של מלכים ממלכי ישראל עבודה-זרה (ירבעם, בעשא, אחאב, יהוא, פקח, מנחם, הושע).
* צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהגלה גלות צדקיהו (כשחרבה ירושלים) בעוד שחכמי גלות יכניה קיימין בבבל כדי שילמדום תורה.

דף פח עמוד ב
* גט מעושה (שנלקח מן הבעל בדרך כפיה כדי שיגרש בו את אשתו) כדין - אם דייני ישראל כפו אותו הגט כשר, אך אם דייני עובדי כוכבים כפו אותו אינו כשר אך נפסלת לכהונה מדרבנן (כדי שלא יקלו בטעות בגט שכפו אותו ישראל לתת).
* גם בחו"ל רשאים ישראל לדון ולכפות את האיש לגרש את אשתו (כי הם עושים את שליחותם של בני ארץ ישראל שנתנו להם רשות לכך).
* לדעת רב אשי: כל קול שיצא על האשה לאחר שנישאת - לא חוששים לו.

דף פט עמוד א
* אשה שיצא עליה קול שזינתה - נחלקו התנאים אם נאסרת לכהן.
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר שאם יצא קול (שמועה) בעיר על אשה פנויה שהיא מקודשת לפלוני הרי שחוששים לכך ואסורה להינשא לאחר עד שתקבל ממנו גט - והאמוראים בסוגייתנו מבארים ששמועה בלבד אינה אוסרת אלא רק שמועה מבוססת.
* ישנה מחלוקת אם "מבטלינן קלא".

דף פט עמוד ב
* אמתלא ששובר את הקול - נחלקו האמוראים מתי חוששים לאמתלא.
* לדעת רב אשי: אין חוששים לקול שלא הוחזק בבית דין (שלא בדקו בית דין אחריו).
* אשה נשואה שיצא עליה קול שנתקדשה לאחר קודם נישואיה - לא חוששים לקול זה (והגמרא מכריעה להלכה שהוא הדין לגבי ארוסה שיצא עליה קול שכזה לפני אירוסיה).
* לדעת רב הונא: אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת לשני מספק (כי חוששים שקיבלה גירושין מהראשון), ושמואל חולק.
* אשה שיצא עליה קול שקיבלה קידושין מראשון, ובא אחר וקידשה קידושי תורה, ולא נתברר מקור הקול - נחלקו האמוראים אם אפשרי שהשני יגרש והראשון ישא אותה.

דף צ עמוד א
* התנאים נחלקו מתי אדם רשאי לגרש את אשתו - לדעת ב"ש: אם מצא בה דבר ערוה, לדעת ב"ה: גם אם מצא בה שאר דבר סרחון (כגון: שהקדיחה תבשילו), לדעת ר"ע: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. (ובגמרא מבואר טעם המחלוקת).
* למילה "כי" במקרא יש 4 משמעויות אפשריות: אי (אם/כאשר/אשר), דילמא (שמא), אלא, דהא (שהרי).
* לדעת ב"ה: אם גירש את אשתו אך לא בגלל שמצא בה דבר שלילי - מה שעשה עשוי ומגורשת ולא כופים אותו להחזירה.
* כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים.

דף צ עמוד ב
* אשה הנוהגת בפריצות ברשות הרבים ורוחצת במקום שבני אדם רוחצים - מצוה מן התורה לגרשה.
* כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.

הדרן עלך מסכת גיטין