סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 
מספר צפיות: 6
דף ח עמוד א
* באחד בתשרי ראש השנה לשנים - 3 פירושים:
(1) למנין שנות מלכות המלך (מלכי אומות העולם) המוזכר בשטרות.
(2) לתקופה (לתקופת חמה ולבנה - לומר שמונין לברייתן והילוכן של תקופת החמה ומולדות הלבנה מתשרי).
(3) לדין (שהקב''ה דן בתשרי את כל באי העולם כל הקורות אותם עד תשרי הבא).

דף ח עמוד ב
* כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב - מלמד שאין ב''ד של מעלה נכנסין לדין אא''כ קידשו ב''ד של מטה את החדש.
* הקב"ה דן את ישראל לפני אומות העולם.
* מלך וציבור, מלך נכנס תחילה לדין - או כי אין זה דרך ארץ שהמלך ימתין בחוץ, או כדי שלא ירבה חרון אף על המלך בשביל עוונות הציבור.
* היובל מתחיל ביום כפור, אך לדעת רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היובל מתחיל כבר בראש השנה (לענין זה שהעבדים לא משתעבדין יותר לאדוניהם).
מספר צפיות: 9
דף ט עמוד א
* "בחריש ובקציר תשבות" - ר' עקיבא לומד מפסוק זה שמוסיפין מחול על הקודש, ור' ישמעאל לומד מפסוק זה שקציר של מצוה דוחה את השבת.
* "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם" - ר' ישמעאל לומד מפסוק זה שמוסיפין מחול על הקודש, ור' עקיבא לומד מפסוק זה שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.

דף ט עמוד ב
* הפעולות ההכרחיות כדי שהיובל יחול (להיות אסור בזריעה ובצירה וקצירה):
ר' יהודה - שילוח העבדים לחופשי.
ר' יוסי - תקיעת השופר.
חכמים - שילוח העבדים לחופשי, תקיעת השופר, החזרת השדות לבעליהן.
* "וקראתם דרור" - אין דרור אלא לשון חירות.
מספר צפיות: 8
דף י עמוד א
* בברייתא העוסקת בגיל פר המובא לקרבן מובא ש:
לדעת ר' מאיר - יום אחד בשנה נחשב לשנה,
ולדעת ר' אליעזר - חודש אחד בשנה נחשב לשנה.
* כל מקום שנאמר עגל בתורה סתם - בן שנה, בן בקר - בן שתים, פר - בן שלש.
* "שבעת ימים תהיה בנדתה" - תהא בנדתה כל ז' ולא תאמר מקצת יום שביעי ככולו ותטבול ביום (רש"י).

דף י עמוד ב
* נחלקו התנאים כמה זמן לוקח לנטיעה להיקלט באדמה: ת"ק - 30 יום, ר"י - 3 ימים, ר' יוסי ור"ש - שבועיים.
* לדעת ר' אליעזר:
בתשרי: נברא העולם, נולדו אבות, מתו אבות.
בפסח: נולד יצחק.
בר"ה: נפקדה שרה רחל וחנה, יצא יוסף מבית האסורין, בטלה עבודה מאבותינו במצרים.
בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.
מספר צפיות: 7
דף יא עמוד א
* לדעת ר' יהושע:
בניסן: נברא העולם, נולדו אבות, מתו אבות.
בפסח: נולד יצחק.
בר''ה: נפקדה שרה רחל וחנה, יצא יוסף מבית האסורין, בטלה עבודה מאבותינו במצרים.
בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.
* ר' יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית - בקומתן נבראו, לדעתן נבראו, לצביונן נבראו.
* מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
* הצדיקים נפטרים באותו יום בשנה בו נולדו (הקב''ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש).

דף יא עמוד ב
* "ליל שמורים" -
ר' יהושע: ליל המשומר ובא (לגאולה) מששת ימי בראשית.
ר' אליעזר: לילה המשומר ובא מן המזיקין.
* התחלת המבול - ר' אליעזר: י"ז חשון, ר' יהושע: י"ז אייר.
מספר צפיות: 9
דף יב עמוד א
* אנשי דור המבול - ברותחין (בזנות) קלקלו (חטאו), וברותחין נידונו (מי המבול היו רותחין).
* חכמי ישראל מונין למבול (חישוב השנים לבריאת העולם) כר''א (מתשרי) ולתקופה (חישוב תקופת חמה ולבנה) כר' יהושע (מניסן), חכמי אומות העולם מונין אף למבול כר' יהושע.
* בברייתא מובא שבתשרי ראש השנה ל: מעשר ירקות, מעשר בהמה, מעשר דגן, נדרים.

דף יב עמוד ב
* אין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש.
* מעשר ראשון נוהג בשנים 1-2-3-4-5-6, מעשר שני נוהג בשנים 1-2-4-5, מעשר עני נוהג בשנים 3-6.
* ראש השנה לנדרים הוא א' תשרי (ולא ניסן) כי ב"נדרים הלך אחר לשון בני אדם".
* המועד הקובע בנוגע לקביעת שנת המעשר: תלתן - משתצמח לזרעים, תבואה וזיתים - משיביאו שליש.
מספר צפיות: 11
דף יג עמוד א
* כל מדות חכמים כן הוא (בצמצום): ב-40 סאה הוא טובל ב-40 סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן, כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין, שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס.
* על ארץ ישראל נאמר שהיא "ארץ צבי" (מה צבי קל ברגליו מכל החיות אף א''י קלה לבשל פירותיה מכל הארצות - רש"י).

דף יג עמוד ב
* המועד הקובע בנוגע לקביעת שנת המעשר: מיני קטניות - השרשה, אילן - חנטה, תבואה וזיתים -שליש הגידול, ירק - לקיטה.
* ר' שמעון שזורי - יש בילה (ניתן לסמוך על תערובת שנבללה, שנבללה כראוי, וכאשר יפריש תרומות ומעשרות זה יחול על כל חלקי התערובת כראוי), חכמים - אין בילה, שמואל - יש בילה רק בשמן ויין.
מספר צפיות: 12
דף יד עמוד א
* גורן ויקב - גדילין על מי שנה שעברה / מסתפקין במי גשמים בלבד - ומתעשרין לשנה שעברה, לעומת ירקות שגדילין על מי שנה הבאה / זקוקים גם להשקאה ממים שאובים - ומתעשרין לשנה הבאה.
* א' שבט (לב"ש) / ט"ו שבט (לב"ה) - הוא ראש השנה לאילנות - כיון שכבר יצאו רוב גשמי השנה (למרות שעדיין רוב תקופת טבת לא עברה).

דף יד עמוד ב
* אתרוג שוה לאילן בג' דרכים (לערלה, רבעי, שביעית) ולירק בדרך אחד (שבשעת לקיטתו עישורו) - לדעת ר"ג, אך ר' אליעזר שסובר שאתרוג שוה לאילן לכל דבר.
* לאחר שיצאה בת קול - הלכה כב"ה, אך לפני שיצאה בת קול - הרוצה לעשות כדברי ב''ש עושה כדברי ב''ה עושה.
* העושה (באותו נושא הלכתי) מקולי ב''ש ומקולי ב''ה - רשע, מחומרי ב''ש ומחומרי ב''ה - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך; אלא יש לנהוג כדעה מסויימת באופן עקבי גם בקולות וגם בחומרות.
מספר צפיות: 7
דף טו עמוד א
* א/טו שבט ראש השנה לאילן - הכוונה ל"שבט דחדשים" ולא ל"שבט דתקופה".
* גם בשנה מעוברת - ראש השנה הוא בשבט (ולא באדר א').
* "אתרוג בת שישית שנכנסה לשביעית" - בסוגיה מובאות שיטות שונות האם אתרוג זה חייב במעשר (כדין שנה שישית) ובביעור (כדין שנה שביעית).

דף טו עמוד ב
* בברייתא המובאת בסוגיה נאמר שלדעת כולם הולכים באתרוג אחר לקיטה בנוגע לשיוך לשנת המעשר, אך בנוגע לשיוך לשנת השמיטה נחלקו התנאים אם הולכים אחר חנטה או אחר לקיטה.
* לדעת ר' נחמיה אילן שפירותיו נלקטין כאחד - הולכים בו (בנוגע לשיוך לשנת המעשר) לפי זמן הלקיטה (ולא לפי זמן החנטה כנהוג באילנות).
מספר צפיות: 12
דף טז עמוד א
* במשנה מובא שב-4 פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בר''ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, ובסוכות על המים - ובברייתא מובאות 4 שיטות נוספות.
* אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם.
* למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ואח"כ כשהן עומדין? כדי לערבב השטן.

דף טז עמוד ב
* בגמ' מובאות 7 מימרות של ר' יצחק (בנוסף ל-2 בעמוד הקודם) העוסקות ב: ר"ה, דין, רגל.
* אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה.
* 4 דברים מקרעין גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שינוי השם, שינוי מעשה. וי"א אף שינוי מקום.
* 3 ספרים נפתחים בר''ה: של רשעים גמורים, צדיקים גמורים, בינוניים.
מספר צפיות: 7
דף יז עמוד א
* המינין והמסורות והאפיקורסים שכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים ושפירשו מדרכי צבור ושנתנו חיתיתם (=אימתם) בארץ חיים ושחטאו והחטיאו את הרבים - יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות.
* כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם.
* כל המעביר על מדותיו - הקב"ה מעביר לו על כל פשעיו.

דף יז עמוד ב
* ברית כרותה לי''ג מדות (אם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם) שאינן חוזרות ריקם.
* גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם - והיינו דוקא לציבור אך לא ליחיד (אך בעמוד הבא מובא שביחיד יש מחלוקת תנאים).
מספר צפיות: 7
דף יח עמוד א
* ישנה מחלוקת תנאים אם גזר דין של יחיד יכול להיקרע גם לאחר מתן גזר הדין.
* גזר דין (אף של רבים) שהקב"ה נשבע לקיים אותו - לא יכול להיקרע.
* לצאצאי בית עלי מומלץ לעסוק בתורה כדי שלא ימותו צעירים כפי שנגזר עליהם.
* בר''ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון - בגמרא מובאים 3 פירושים לביאור הביטוי "בני מרון".

דף יח עמוד ב
* הצומות: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה (ואסורים בהספד ובתענית), יש גזרת המלכות - צום (חובה), אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין.
* האמוראים נחלקו אם בטלה מגילת תענית (לאחר חורבן הבית) ולכן הימים הטובים שמוזכרים במגילה מותרים בהספד ובתענית או שלא בטלה מגילת תענית.
מספר צפיות: 11
דף יט עמוד א
* הימים הכתובין במגילת תענית - אסורין בתענית הם ולפניהם ולאחריהם, אך שבתות וימים טובים - הם אסורים, אך לפניהן ולאחריהן מותרין.
* דברי סופרים (בניגוד לדברי תורה) צריכין חיזוק.
* כשמלכות רומי גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות - הלכו היהודים והפגינו בלילה והגזרה בוטלה.
* בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית, ור' אליעזר תלמידו היה, ור' עקיבא תלמידו של ר' אליעזר היה, ור' מאיר תלמידו של ר''ע היה (רש"י).

דף יט עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים אם בטלה מגילת תענית (לאחר חורבן הבית).
* הגמרא הכריעה להלכה שבטלה מגילת תענית, למעט חנוכה ופורים.
* יש שיטות שונות לגבי מספר הימים (29/30) בחודש אדר א' ואדר ב'.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר