|
|
יתיב רבי טרפון וקא קשיא ליה ... אמר לפניו יהודה בר נחמיה ... שתק רבי טרפון צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו כאן, ובעוד מקומות בש"ס מתואר, שעקב הקפדה של תנא/אמורא, מישהו הלך לבית עולמו. איך אפשר לפרש את זה? (אם זה לא הפשט - אז מה הרעיון? אם זה כן הפשט וכן מה שהתרחש במציאות - אז איך זה קורה?) |