כל שנות המדבר שלאחר חטא המרגלים ( או העגל ) היו ישראל נזופים.
ניחא משרע"ה שלא היה אליו הדיבור אכן חש נזיפות זו, אך כיצד חשו בכך ישראל, הרי אף אם רוח צפונית לא היתה להם אבל היו להם ענני הכבוד שהצלו ורחצום והוליכום בדרכים ובגדיהם גדלו עמם ונעליהם לא בלו והבאר ספקה מים וירד המן ומשרע"ה למדם תורה, אם כן במה חשו נזופים ביום יום ?