שבמדינות מודרניות, ולענייננו - מדינת ישראל, אינן נוקטות כלל ענישה גופנית (=מלקות, הרעבה, עינויים וכדו' ) כחלק ממערכת הענישה וההרתעה שלה כנגד עבריינים, כמו העוברים על דברי חכמים.
האם 'גישה חדשה' ( אנושית ? רחמנית ? ) זו מקובלת על עולם ההלכה, כלומר חכמי הדור, או שכשם שאנו מתפללים 'חדש ימינו כקדם' על 'השיבה שופטינו כבראשונה', כך גם בזה ? אם חל שינוי - מדוע ?
גם אם לא חל שינוי עקרוני, מי אמור לקבוע את ההתנהלות, כל רב במקומו או שמדובר ב'הלכות המדינה' ?
אם חל שינוי, האם מדובר בהיגררות מאונס או מרצון ? האם זו התפתחות חיובית כחלק מהתפתחותו המוסרית של העולם כדעת הרב קוק זצ"ל ?