האם יש מכנה משותף במחלוקות רבי יוחנן וריש לקיש?

בחייהם, סימלו רבי יוחנן וריש לקיש שני עובדי ה' שונים, רבי יוחנן היה צדיק מבטן ומלידה, וריש לקיש ראש לחבורת בריונים שחזר בתשובה

דרכו של חוזר בתשובה שהוא 'מוחק' את ה'עבר הפלילי' שלו ומתחיל מההתחלה, בדרך חדשה

חשבתי שאפשר לראות את הלך המחשבה הזה אצל ריש לקיש.

בחליצת מעוברת ריש לקיש אומר שמה שקרה בעבר לא נחשב וצריכה האשה לחלוץ שוב. גם אם התברר שלכאורה המעשה כשר כי הולד לא בר קיימא ריש לקיש מבקש 'לעשות מההתחלה כמו שצריך'.

בהמשך המסכת נראה מחלוקת נוספת ביניהם לגבי גוי שהוליד ילדים ואז התגייר. רבי יוחנן אומר שהילדים שהוליד בהיותו גוי נחשבים שלו וקיים מצות פרו ורבו. ואילו ריש לקיש אומר – לא קיים. אתם רואים את הרעיון? שוב ריש לקיש טוען שמה שהיה היה וצריך להתחיל מההתחלה.

נראה לי שגם המחלוקת אודות ירושה/מתנה קשורה לנקודה הזו. ירושה מסמלת את נחלת העבר, ונתינה עליה מתעקש ריש לקיש שתהיה לכל אחד ואחד מהאחים מסמלת את ההתחלה מחדש מכאן ולהבא.

ואולי אפשר למצוא הד לרעיון הזה בדברי הגמרא בדף לה עמוד ב בשיטת ריש לקיש - 'תגלי מילתא למפרע לא אמרינן' – ריש לקיש לא הולך לעולם למפרע, אחורנית, אלא כמו חוזר בתשובה מתחיל מההתחלה

הנקודה היחידה שחסרה לי - קניין פירות. האם הוא כקניין הגוף. אני מודה שבזה אני נבוך. זה לא כל כך מתחבר לי לצורת החשיבה שביארתי. אודה למי שיאיר את עיניי.

זכורני שראיתי באמרי אמת שביאר בדומה לכך מחלוקת בין ריש לקיש לרבי יוחנן שזה חוזר בתשובה וזה צדיק אך לא מצאתיו כעת