אשמח שיסבירו לי:
1.למה אי אפשר להוכיח את זה שעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת, ממה שהתורה ייתרה את המילה "עליה" לק"ו שיוכיח שעשה לא דוחה לא תעשה שיש בו כרת, במקרה המיוחד של חמש עשרה עריות וכו'? (כי מזה שהתורה מלמדת אותנו דין מיוחד לגבי מקרה מסוים, משמע שבדרך כלל הדין הפוך, או שונה)
2. איך הגמרא מנסה להוכיח שמכך שכיבוד אב ואם
דוחה את מלאכת מחמר, נלמד לכל התורה כולה שעשה לא דוחה לא תעשה 'רגיל'. שכן לכיבוד אב ואם נדרש לימוד מיוחד (ההיקש של "ואת שבתותי תשמורו וגו') כדי להוכיח זאת? (וכמו בשאלה 1, שמשמע שהדין לשאר המקומות שונה?)
3. איך מגיעים להשוואה בין בנין בית המקדש וכיבוד אב ואם?