א) יבמות דף ב.

רש״י בסוף העמוד ד״ה ואשת אחיו מאמו - שמת ונשאה אחיו מאביו ״שהיתה נכרית אצלו״ ומת בלא בנים ״ונפלה לפני יבם זה לייבום״ אסורה לו לפי שהיתה אשת אחיו מאמו

יש להעיר, חדא, מדוע דוקא כאן הוסיף רש״י שהיתה נכרית אצלו, הרי בכולם היא נכרית אצלו.

ועוד קשה מדוע האריך לפרש שנפלה לפני יבם זה ליבום ולא כתב כן אצל השאר.


ב) יבמות דף ב:

רש״י ד״ה וכולן שמתו - שמתה בתו קודם לאחיו או מיאנה והיכי משכחת לה מיאון בבתו והרי הוא קיים ואין מיאון אלא ביתומה משכחת לה כגון שאביה השיאה לה לאחד ונתגרשה כשהיא קטנה ושוב אין לאביה רשות בה והלכה ונשאת לאחיו בעודה קטנה ויצאה במיאון ובפ' ב"ש (לקמן קט.) קרי לה יתומה בחיי האב ״ואם נתגרשה מאחיו או מיאנה באחיו או נמצאת אילונית״ שמקחו מקח טעות ולא הויא אשת אחיו וכשמת אחיו הרי היא כמו שאינו אשתו ומתייבמת צרתה

יש לדקדק מדוע השמיט רש״י ״מתה״ ועוד קשה מדוע שינה מסדר המשנה ונקט גירושין קודם מיאון.

ועיין לשון הרע״ב במשניות.