נשאלתי אתמול בשיעור לגבי "משעבר הרגל מעבירין על טהרת העזרה" מה העניין דוקא ברגל הרי כל השנה כולה היו כוהנים עמי הארצות שהו עובדים במקדש ואם יש חשש שלא טבלו או שלא היזו עליהם 3 ו- 7 אז למה לא דאגו לטהר את העזרה כל השנה כולה.

למרות שכל ישראל ברגל "חברים" ואין עמי הארצות מטמאים במגעם, זאת משום שחכמים לא גזרו על טומאה ברגל ולאחר הרגל היא חלה למפרע, ראיתי את קושיית התפארת ישראל "הרי אין אדם נכנס לעזרה עד שיטבול", ותירוצו שחכמים החמירו משום חומרת הקודש וכו'...כמו כן "הלחם שמים" תירץ שלא היו חוקרים אם טבלו או לא וכו'...

עדיין מה לגבי כל השנה כולה???