וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם אָמַר רַב כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא אָדָם מִדְּבַר הֲלָכָה לִדְבַר מִקְרָא שׁוּב אֵין לוֹ שָׁלוֹם וּשְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַפּוֹרֵשׁ מִתַּלְמוּד לְמִשְׁנָה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ מִתַּלְמוּד לְתַלְמוּד

מדוע אין שלום, והרי פרשני המקרא פעמים רבות מסבירים פשט שאינו כהלכה ולא באו אלא לפרש את הפשט אף אם אינו להלכה, והרי לגבי הפשט יכולים הם לבוא בשלום, ומה אכפת שאינו להלכה ולמעשה ? ועוד, לעתים יסבירו לפי ההלכה פסוק בדרך דרש הרחוק מהפשט אעפ"י שאינו אלא אסמכתא בעלמא.
ושמא אינני מבין כראוי את הדברים. נא להסביר לי בעניי מה בדיוק הכוונה בדברים.