|
|
ששונה מצות הראיה - העליה לרגל [וכן מצות 'הקהל'] משאר המצוות. שגם חרש אפילו אם זה רק באוזן אחת, או סומא בעין אחת, או חיגר ברגל אחת, או מי שלא מדבר גם אם הוא שומע - פטור מן הראיה. ה' מראה לנו שרצונו שנהיה בריאים ושלמים בגוף. שלא יעלה על הדעת של מישהו, שיש גם דרך להתקרב לה' על ידי הטלת מום בגופו. זה, כפי הנראה, טעם, או חלק מטעמי הפרטים האלה שבמצוה הזו. |