וַהֲווֹ חָיְיקִי לֵיהּ דּוּכְתָּא לְמָר עוּקְבָא בְּצִיפְּתָא וְיָתֵיב עִילָּוֵיהּ
ופירש רש"י
חייקי ליה דוכתיה. מנמיכין לו מקום כשיושב בדין:
משמע שחייקי פירושו חקקו לו והנמיכו את מקומו.
מי שיקרא את מאמרי בזבחים סא אודות השינויים במבנה מזבח העולה, בפרק על שתי האמות שהיו בבית המקדש( עמ' 28 ואילך בנוגע לסוגיית מנחות צז ), יראה שיסוד הדיון שם הוא על פסוק ביחזקאל מג בו כתוב הביטוי 'וחיק האמה', ונחלקו רש"י והרמב"ם לגבי אמה זו שהיא אמת היסוד של המזבח, אם רק גובה היסוד נמדד באמה של חמישה טפחים או גם כניסת היסוד נמדדה באמה של חמישה טפחים.
ובאמת שיטת הרמב"ם הוסברה שם שנוקט שמשמעות 'וחיק האמה' היא שאמת היסוד, היינו כניסת אמת היסוד שהיא אמת חמישה טפחים ( אשר על כן נקראה 'האמה' מפני שאינה אמה וטפח ), הונמכה בטפח ולכן היתה בגובה חמישה טפחים, וכאילו כתוב האמה החקוקה, האמה המונמכת - כמו כאן ( וראו שם התרגום יונתן שהבאתי ).
אבל רש"י כנראה חשב שאמנם חקקו את היסוד להיות חמישה טפחים ולכן סבר שהגובה הוא של חמישה טפחים אבל הכניסה של ששה טפחים.
ובהתאם, רש"י חשב שהביטוי 'גבולה אל שפתה סביב זרת האחד' בהמשך הפסוק העוסק בקרנות, מתייחס הן לכניסת הקרנות שהן חמישה טפחים והן לגובה חמישה טפחים, בעוד הרמב"ם סבר שגובה הקרנות חמישה טפחים אבל הכניסה ששה טפחים.
מוסכם אפוא שהן גובה היסוד והן גובה הקרנות חמישה טפחים אבל בעוד לרש"י היסוד נכנס ששה טפחים והקרנות חמישה טפחים, לרמב"ם היסוד נכנס חמישה טפחים ודווקא הקרנות נכנסות ששה טפחים.
והסברתי שגבול הינו שטח מקיף לדבר, ( כמובא במשנת כלאיים ג, א ), והיות שהקרנות נעשו חלולות והיות שמרכז מזבח העולה שימש כמוקד לשריפת הקרבנות ורק היקף מקום המערכה שימש להילוך הכהנים, לכן מדדו ( בספר יחזקאל ולשיטת ר' יהודה גם את המזבח במשכן בתורה )את רדיוס שניהם מהמרכז
ולכן הקרן שהיתה חלולה, נמדד עד שפת הגבול שלה רדיוס של זרת היינו חצי אמה בינונית, כלומר שלשה טפחים ( כרמב"ם ), וכאילו כתוב שהיקף אמת הקרן היה ברדיוס זרת בכל קרן, וברור שאילו היה מדובר בכניסת האמה ( של חמישה טפחים ) ולא בגובה, לא היה צריך לציין שהוא זרת שהרי אם יודעים את הקוטר ממילא יודעים שהרדיוס הוא חציו ( ולכן לעניות דעתי פשט הכתוב הוא כרמב"ם וקשה לי על רש"י ).
וכאן לא באתי אלא להראות שלשון חיק הוא מלשון חקיקה והנמכה כמובא אצלנו.