תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יד עמוד ב
דאי לא תימא הכי - דיני נפשות דקתני, הכי נמי דקטלין ליה? והא קא מימנעי משמחת יום טוב. דתניא, רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין (שראו באחד) שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום - תלמוד לומר לא תאכלו על הדם. אלא - לעיוני בדיניה, הכא נמי - לעיוני בדיניה. - אמר ליה: אם כן נמצאת מענה את דינו! - אתו מצפרא ומעייני בדיניה, ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא, והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה, וקטלו ליה.

וייתכן שמה שראובן אמר במכירת יוסף - לשים את יוסף בבור, שהתורה אומרת למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, משמע שזה היה תכנית אישית של ראובן (להשיבו אל אביו) ולהם הוא אמר שידונו אותו לקראת שקיעת החמה,( ובבכדי שיוכלו לאכול כל היום) ובכדי שהוא לא יברח ישימו אותו למשמרת בתוך הבור, דייקא נמי שהם התיישבו לאכל לחם,