מעניין שדוקא במסכת מועד קטן, מדובר על דיני אבלות ר''ל.

ונוסף להטעם הפשוט שהלכותיהם דומות, יש לפרש שהא גופא שהלכותיהם דומות הוא משום הסיבה הבאה:

שדוקא במועד כשיש הרבה שמחה, צריך לזכור להיות עם לב כנוע לה', (ולצערינו רואים זאת אצל המצב הנ''ל).
וגם, מצד שני גם ר"ל בשעה הנ''ל, צריך להיות עם אהבה לה' כמו במועד!

(זה דומה לזה שדוקא במסכת תענית מדובר על ט''ו באב שהוא יום טוב נעלה, ודוקא בסוף המסכת, כדי להדגיש שכל התכלית של הצומות הוא (להיכנע לה', כדי) להגיע בסופו של דבר לגאולה האמיתית והשלימה שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה אמן !