קיבלתי במייל:

מסכת מגילה: מסכת מגילה מלאה דרשות ואגדתות על ענייני המגילה, אם כי חצי מהמסכת לא עוסקת במגילת אסתר אלא על קריאת התורה, ועניינים הקשורים לכך; בית כנסת, העליות וכתבי הקודש בכלל. נראה שהחיבור הזה נועד להכריע את שאלת מעמדה של המגילה. אנשי כנסת הגדולה כבר התלבטו בזה לאור בקשתה של אסתר המלכה "כתבוני לדורות" (מגילה ז,א), וחכמים בהמשך התלבטו אם אסתר מטמאת את הידיים. זו אכן תקופת ביניים, אבל לאור ההכנסה של המגילה לתנ"ך ברור שפורים נתפס כחלק מן התורה שבכתב, ורק בבית שני המשקל עבר לתורה שבע"פ וחנוכה כבר נחגג ללא איזכור בתנ"ך.

ייתכן שדילמה זו התעוררה אפילו בשלב מוקדם בהרבה, אצל יהושע! בתחילת המסכת (ג,א) חז"ל דורשים את דברי המלאך ליהושע "עתה באתי" שהביקורת הייתה מלבד על ביטול התמיד, בעיקר על ביטול לימוד התורה. אפשר לפרש אגדתא זו, על בסיס אותה דילמה, שיהושע חשב שהכניסה לארץ הכתיבה שינויים ביחס למדבר. ואם ביחס לעבודת האדם את ה', כקרבן התמיד, יש אולי מקום לכך, ביחס לדבר ה' המתגלה בתורה, יהשוע לומד שיש המשך, ובאמת עד תקופת מרדכי ואסתר הנביאים המשיכו את דבר ה', נבואות שנכנסו לכתבי הקודש (ואכן, גם הנבואה, שקשורה בקשר הדוק לכתבי הקודש, מתוארת באריכות בתחילת המסכת).