תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד א
וכל זה איננו שוה לי, אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: בשעה שראה המן את מרדכי יושב בשער המלך אמר כל זה איננו שוה לי כדרב חסדא. דאמר רב חסדא: זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי. אמר רב פפא: וקרו ליה עבדא דמזדבן בטלמי.

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סד עמוד ב
ותניא, ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים,

וקשה: פה רואים דבר מעניין, שהמן יש לו עשירות והוא אומר וכל זה איננו שוה לי, הרי שהעשירות לא שווה אצלו ולמה לא מחשיבים אותו למת (שהעשירות לא חשוב בעיניו - א"כ הוא עני)?
וייתכן לומר שנחשב כמת מחמת זה שהוא לא מחשיב את העשירות א"כ הוא נחשב לעני,
או פסחים פח ב - מה שקנה עבד קנה רבו! וממילא הוא לא עשיר,
או שייתכן לומר שרק מי שבפועל הוא עני הוא נחשב כמת,